לפני שאצרף את המכתב אספר, שכל אדם המוצא עבודה ראויה גורם לי לשמחה ענקית בלב. תמיד.
הסיפור שלה היה סיפור של קושי אמיתי בחיפוש עבודה לאחר פיטורין בהריון. לאחר שנתנה נשמתה למקום העבודה… סיטואציה שאילצה אותה להיות בבית לאורך כל ההריון עד לאחר הלידה.


היא הגיעה אלי לפגישה האחרונה- "כניסה נכונה לתפקיד חדש". יומיים לפני שהיא מתחילה עבודה חדשה.

בסוף הפגישה, כששתינו עומדות לפני פרידה, היא התחילה לבכות, וגרמה גם לי לבכות.
אני מודה זה עוד לא קרה לי מעולם.
אי אפשר שלא להתרגש מהסיפור שלה.
גם היא לא האמינה איך היא הצליחה להתגבר על הקושי במציאת עבודה ולהגיע לאן הגיעה, ושאפשר לעשות כזו כברת דרך ענקית מהמקום בו היתה לפני חודשיים.
וכך היא כתבה:

לגורו שלי,
קצר הדף מלהכיל את כל התודות שלי.
הגעתי אלייך לאחר שנה וקצת שהייתי בבית.
פוטרתי בתחילת הריון, התחושה לא הייתה נעימה, הביטחון היה בתחתית, בטח ובטח לאחר תקופה ארוכה בה נתתי את הלב והנשמה לתפקיד ולמקום העבודה.

במהלך ההריון (כשאני בבית) הכנתי את עצמי ל"יום המחר", קראתי כתבות רבות בנושא ראיון עבודה ורבות מהן היו שלך.
כבר בכתיבה שלך היה ניתן להרגיש את המקצועיות, החום והאנושיות שלך.

בסוף כל מאמר חתמת "אני איתך עד למציאת עבודה". אני מודה: הייתי סקפטית: מי יהיה מוכן ללוות אותי תקופה כה ארוכה עד שאמצא עבודה?
כבר בתום הפגישה הראשונה, הפגת את הערפל, הביטחון עלה, נתת לי אנרגיות ובוסט רציני להמשיך בתהליך אפקטיבי ונכון במציאת המשרה שאותה רציתי.
עברנו על קורות החיים, חידדנו יחד את המסרים אותם אני צריכה להדגיש: כיצד להאדיר ולפאר את היכולות שלי, את התפקיד בו עסקתי ואת הרצון והכמיהה לחזור לעבודה, איך עליי לענות לשאלת השאלות ובעיקר לימדת אותי להעיז ולא לפחד!
היית כנה, ואמיתית: "זה לא יהיה קל, אבל אני איתך לאורך כל הדרך".

הצעות עבור תפקידים ממקומות נחשקים, שאפילו לא חלמתי שיחזרו אליי, לא איחרו לבוא.
היית לצידי בכל צעד וצעד מראיון טלפוני, מרכז הערכה ועד תשובה שלילית ממקום עבודה שהיה חלום חיי. תמיד עם חיוך, תשובה טובה ונכונה לכל שאלה שנקראה בדרכי, מייעצת, מעודדת, תומכת ואוזן קשבת בכל זמן ומקום.
לא האמנתי שבהתחשב במצב: מלחמה, חופש גדול, אוטוטו חגים, שבו אני מנסה לג'נגל בין האמהות החדשה לראיונות עבודה וקורות חיים, אוכל למצוא עבודה בזמן קצר.

כבר חלף שבוע מאז שהתחלתי לעבוד ואת עדיין לצידי, מתעניינת כיצד עבר עליי השבוע הראשון שלי בעבודה.
נירית יקירתי, את שילוב מנצח של אמא, מורת דרך וקאוצ'רית מקצועית, שתמיד יודעת להגיד את הדבר הנכון.
תודה שהיית לי מגדלאור שניתב והאיר לי את הדרך.
תודה על שהחזרת בי את האמון בעצמי, ובעיקר תודה שבזכותך אני אמא המועסקת במשרה מלאה.
אין לי ספק שעוד תמשיכי ללוות אותי בסלילת הקריירה שלי.
איזה מזל שנכנסת לי לחיים!

חפצי