אפי עשה תהליך מדהים של שינוי קריירה.
ביקשתי ממנו שיכתוב על הדרך שלו, במיוחד עבור כל אלה שיודעים שהם זקוקים לשינוי תעסוקתי.
שיכתוב מהזווית שלו.
שיספר על הקשיים, על הדילמות, על ההערכות, כי בסיפור שלו הכל נלקח בחשבון.
אני מאמינה שסיפורו יהווה מקור השראה עבורכם.
והוא, שידע כמה קשה הנקודה הזו שבה יותר לא יודעים מאשר יודעים, לא חסך במילים, לקח זאת כמשימה חשובה, ועל זה אני מוקירה לו תודה. בשמי ובשם כל מי שיפיק ממילותיו ערך.

הסיפור של אפי:
לא מזמן חגגתי ארבעים, אני נשוי עם ילדים, אקדמאי בעל תואר.
מבחינה תעסוקתית, בכובע אחד עבדתי כעצמאי בתחום העיצוב ובכובע השני כשכיר בתחום הבטחון במשרד ממשלתי. התפקיד בתחום הביטחון היה מגוון אך, חלקים ממנו מילאו אותי סיפוק וחלקים אחרים יצרו אצלי תיסכול. אחרי תהליך פנימי לא קצר בשילוב עם הגיל העגול משהו גרם לי לעצור לרגע ולחשוב. אז התפטרתי .

לזרום זה נחמד, בינתיים עדיף לתכנן
את ההתפטרות שלי תכננתי חודשיים מראש, דיברתי עם המנהלים שלי, הודעתי לקולגות וביום שאחרי הגעתי ללשכת התעסוקה.
תקופת דמי האבטלה היא כמו בלון חמצן סוג ב’: גם החמצן לא איכותי כל כך (כמעט תמיד תהיה ירידה בגובה השכר האחרון) וכמובן שלבלון הזה יש סוף.
לכן, מרגע שאת/ה מבינים שהתפטרות היא בלתי נמנעת , יש לנו קלף אחד חשוב ביד והוא: התיזמון.
אם ההתפטרות היא החלטה שלנו כדאי לנו להתחיל את התהליך של הליווי המקצועי באופן מידיי, עוד לפני שהגשנו את מכתב ההתפטרות.
הזמן לא משחק לטובתינו והלחץ שנוצר יכול להוביל להחלטות פחות טובות .

בן/בת הזוג בתהליך החיפוש
“אני עושה מה שאני אוהבת וגם לך מגיע לעשות את מה שאתה אוהב” – כך אמרה לי זוגתי שתחייה.
תמיכת בן/בת הזוג בתהליך הוא דבר חשוב מאוד ואפילו קריטי מבחינה כלכלית, ריגשית ואפילו חברתית.
לכן, צריך להבין כי תהליך חיפוש עבודה, גם הוא זוגי וחשוב לקבל חלק מההחלטות ביחד.
תיזמון הפסקת העבודה, ביצוע חישוב כלכלי, הבנה שתיעדוף ההוצאות בטווח הקרוב והבינוני ישתנה, כל אלה הן החלטות זוגיות!
כשיוצאים לדרך עם פרטנר תומך, סיכויי ההצלחה עולים בעשרות מונים. גייסו את אהובכם לתהליך.

האגו בצד לטובת המשפחה
החלק הקשה ,במיוחד לגברים, הוא שכאשר אנו רוצים לעשות “הסבה מקצועית” אנו חווים ירידה משמעותית בשכר.
חשוב מאוד להתסכל על הטווח הבינוני והארוך ובכך להתמודד עם השינוי הזמני הזה.
מי שיכול לעשות “השלמות”, חשוב שזה לא יבוא על חשבון המקום בו בחרת להתפתח, אחרת הסיכוי שלך לבלוט יקטן ואיתו הקידום והעלייה בשכר.

שלב המיקוד בחיפוש
לא לכולם ברור שכשהם יהיו גדולים הם יהיו כבאים/ רופאים / מנהלים .לעיתים התחום שחשבנו שאהוב עלינו אחרי כמה שנים כבר לא מספק את הגירוי המקצועי .
שלב המיקוד במפגש עם נירית יחרט אצלי כאבן דרך בשינוי התעסוקתי .
אני עדיין זוכר שגמגמתי כשנירית שאלה אותי מה אני יכול לספר על עצמי או על איזה תפקידים חשבתי.
לתומי הנחתי שהגעתי אחרי ש”עשיתי שעורי בית”, אך עדיין הפגישה התארכה הרבה מעבר למתוכנן מתוך צורך ורצון לזקק את כל מרכיבי האישיות שלי/ הנסיון האובייקטיבי/ תכונות אופי ועוד…ומתוכם לבחור בכיוון הטוב ביותר עבורי.
הניתוח של השעות הארוכות הללו הולידו את ניצוץ התובנה של נירית לגבי הכיוון החדש שלי.
מתוך כל השאלות שנשאלתי נירית הצליחה לזקק שלשה דברים שהיו משמעותיים בעייני בתפקיד הבא והם: “ניהול. עיצוב. אנשים”
שלש הדברים הללו הפכו להיות הקו המנחה שלי, שהוביל אותי במהלך חיפוש התפקיד הבא.
כחצי שעה לפני תום הפגישה נירית פתחה לי את הראש לכיוון מחשבה חדש והוא , ניהול בתחום הקמעונאות.
בהתחלה קפאתי מעצם הרעיון אבל עברו ימים ונתתי לעצמי להיפתח וללמוד את התחום, לשאול ולהתיעץ ולתת לו מקום כאופציה רלוונטית.
נחרט לי גם בזכרון כי “הקביעות האמיתית שלנו היא לעבוד במה שהכי טוב עבורינו” פעמים רבות התפתיתי לחשוב על תפקידים אשר עקב נקודת מבטי הצרה (באותה העת) לא היו מוצאים ממני את המיטב.

להוביל תהליך של שינוי קריירה
זה לא פשוט לעסוק כשכיר יותר מ15 שנים בתחום אחד ואז לקום יום אחד ולעשות שינוי כל כך גדול. אך, הניצוץ של נירית כבר נשתל בי ומתוך החושך של אי הוודאות ראיתי את הדרך.
מרגע שהחלטתי והגעתי לשלום עם ההחלטה על הכיוון החדש, פשוט פעלתי לפי ההוראות של נירית.. נכנסתי לקצב גבוה: שיכתבתי את הקורות חיים שלי, עידכנתי את חשבון הלינקדאין שלי, דיברתי עם כל מי שבסביבה הקרובה שלי לגבי הכיוון החדש , תירגלתי את “נאום המעלית”, התייעצתי עם המון אנשים שעוסקים או מכירים את תחום בו בחרתי, אספתי מידע , יזמתי והרגשתי שאני פעם ראשונה מוביל תהליך אמיתי של שינוי.
התגובות של אנשים סביבי היו מאוד טובות, הם הבינו איזה תפקיד אני מחפש .
המיקוד החדש החליף את הבילבול הישן שרק פגע בי.
מעבר לזה חזרתי לעשות אימוני כושר קבועים, התחדשתי בבגדים ולא נתתי לשום דבר או דחייה לגרום לי להרגיש פחות טוב.

שלב המיקוד שלי הוביל אותי לחיפוש מאוד ממוקד ויזום.
פניתי לחברה שסימנתי, בכמה צירים ודרכי התקשרות: דרך חברים, דרך עובדי החברה, שלחתי קורות חיים ובסוף משהו תפס.
עשיתי הכנה יסודית לראיון העבודה, עניתי לעצמי על עשרות שאלות, תירגלתי שוב ושוב .
הגעתי מוכן.

אני כבר חודשיים בתפקיד החדש שלי ואני מרגיש מעולה. לפני מספר ימים ראיתי כתבה על שינויים אחרי גיל ארבעים . אל תקראו אותה ואל תאמינו לשום מילה. רק בעצמכם .

טיפ אחרון : ההתלהבות של הרגע בו מתרחש השינוי גרם לי לשים את נושא השכר במקום השני. אל תוותרו על משא ומתן אמיתי.
אם בחרו אתכם זה בגלל שאתם מביאים משהו שאין במקום בו אתם עומדים להתחיל.
תתעקשו בנימוס, זה חלק מהעניין ובסוף תקבלו.
הכל ענין של גישה, אז בהצלחה!

אפי

מאמרים הנקראים ביותר

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות