היא הגיעה אלי אחרי שגילתה בוידאו שלי שעשתה טעות בראיון עבודה, וזו לא היתה הטעות היחידה שעשתה בדרך למציאת עבודה…על הדרך שלה היא מספרת לכם:

נירית "מישהו לרוץ איתו" היקרה,
נפגשנו כשהייתי כבר עמוק במסע לחיפוש מקום העבודה הבא שלי , על בשרי במסע למדתי איך כל השוק השתנה בעשור האחרון, ופיתחתי הרבה מיומנויות לבד, אפשר לומר שנפגשנו כשהייתי חצי אפויה…
הגעתי אליך לאחר שצפיתי בסרטון שלך שבו הרגשתי שאת מתארת בדיוק את הבעיה שלי- קשקשת בראיון עבודה. הסרטון הזה היה הטריגר בהבנה שאני זקוקה להכנה לראיון עבודה.
הרגשתי שלמדתי כבר כל כך הרבה בחודשי החיפוש ושהצורך שלי הוא בעיקר לשפר את המיומנות שלי בראיון עצמו.
אחרי שיחת טלפון איתך, השתכנעתי להתחיל עם הפגישה, שעליה המלצת -"יצור תהליך אפקטיבי של מציאת עבודה", ורק אחריה לעשות הכנה לראיון עבודה. אם לומר את האמת, זאת לא הייתה החלטה בלב שלם…
בחרתי בשתי הפגישות משתי סיבות עיקריות: הראשונה- לא רציתי לעשות חצי עבודה… העדפתי שיהיו דברים מיותרים מאשר חוסרים.
והסיבה השניה- באמונה שלי, כשאתה מושיט יד לעזרה מאיש מקצוע עליך לבטוח בו. וכשהמלצה שלך הייתה לא לוותר על הפגישה הראשונה לפני ההכנה לראיון – אני הלכתי איתך.
שתי הסיבות התבררו כנכונות:
באמת הייתי די מוכנה בהמון מובנים, צורת החיפש, שימוש בקשרים אישיים, ואפילו זכיתי לשבחים ממך על קורות החיים, אבל זה היה רק חלק מתוך מה שקיבלתי במפגש הראשון:
הדבר הגדול ביותר שקרה במפגש הראשון – שאת, נירית, ראית אותי.
ראית את כל התכונות הטובות שלי, כשאני התקשתי לאתר את כולן…
את בקלות הוספת עוד ועוד.. ולא סתם בחרת תכונות, אלא ממש דייקת וכיוונת למי שנמצאת מולך.
זאת הייתה הפעם הראשונה לאורך תקופה שהרגשתי שמישהו "זר" באמת באמת מעריך אותי. זה כבר עשה לי טוב על הלב. ושיפר את כל ההרגשה שלי.
הדבר השני שקרה בפגישה הזאת, עשית לי תיקון קטן אבל סופר קריטי בהצגה העצמית שלי… כשאני פתחתי בהצגה עצמית וסיפרתי על כשלון שלי כמייסדת סטארטאפ – את קפצת ממקומך וביקשת שלא אומר את זה יותר, שזה אולי טוב שאני יודעת להגיד לעצמי איפה נכשלתי אבל אין צורך לרשום את זה על כרטיס הביקור שלי… (ישר חשבתי על אינסופר המקרים שכך פתחתי את השיחה והצגתי את עצמי… חחח).

הפגישה השניה שלנו, כבר נפתחה בחיבוק, זה קרה בטיבעיות, כבר הרגשתי שאת בצד שלי, אכפת לך ממני, ושבאמת יצרת גשר הישר לתוך הלב שלי.
לי היה חשוב כל הזמן לשמור על אוטנטיות. לא להתחיל לדלקם משפטים שהם לא אני. מצד שני הווסת, שאמור להגיד לנו "זה לא מידע חיוני", אצלי לא עבד מספיק טוב.
הפגישה הזאת עשתה לי סדר בראש.
הכנו את ה"נאום הצגה עצמית שלי" ועם זה יצאתי לדרך….

מה שבאמת חשוב לי להגיד לך, שעד כאן אולי יש עוד 1000 יועצים כאלו. אולי יש עוד הרבה אנשים בתחום שלך שיודעים את העבודה…אבל אין עוד אף אחד שיצא איתי יחד לריצת מרתוןֱֱֱ!
אני לא מאמינה שיש בשוק עוד יועצים, שאומרים (וגם מתכוונים) לך להתקשר להתייעץ בכל שלב בדרך. הרי כל השיחות טלפון שלי ושלך הגיעו יחד לזמן של עוד מפגש שלם. אף פעם לא הרגשתי "לא רצויה", תמיד היית קשובה ומתענינת. אם לא עדכנתי וידעת שהייתי בראיון, את התקשרת אלי לבדוק מה קרה… ובסוף מעבר לכל, כשהתלבטתי קשות לגבי מקום העבודה הנוכחי שלי – היית שם להקשיב ולייעץ ולחשוב איתי יחד. וזה כבר לא היה קשור לאיך להתראיין, או מה להגיד. זה היה נטו להיות בשבילי – כי באמת אכפת לך.

אני יודעת, שאת ואני נפגש שוב, מקווה שזה לא יהיה ממש בקרוב (-: אבל הידיעה שאת נמצאת כסוג של משענת לנושא הקרירה שלי – עושה אותי רגועה בהרבה.

תודה,

דנה