טראומה מעבודה יוצרת קושי אמיתי במציאת עבודה.
לעיתים חולפים חודשים ואף שנים עד שמוצאים את האומץ והנחישות לחפש עבודה אחרת.
לעיתים נדרש זמן רב לשקם את הביטחון העצמי שהתרסק, להגבר על הפחד לחוות טראומה נוספת. לא פשוט לצאת מהתהומות שאליהם בקלות צוללים במקרים שכאלה…

את כל אלה הוא חווה. במשך שנים נמנע מעבודה. חשש מעוד עבודה נוראית.
אך הגיע הרגע שבו הוא אסף את עצמו, גדוש בנחישות ואופטימיות למרות שידע שהדרך לא פשוטה…
סיפור שנחרט בליבי באופן מיוחד. כך כתב לי לאחר שמצא עבודה:

נירית היקרה!
הגעתי אליך חסר ביטחון. עבודות שלא התאימו…ראיונות לא טובים שבאו לאחריהם…סיטואציה מורכבת שלא עזרה…וכך הזמן עבר וחלף לו…עד שהחלטתי שדי! ככה נזכרתי בספר שלך שרכשתי בעבר והנחתי אי שם על המדף…
במקצועיות מחד ואמפטיה אימהית מוחלטת מאידך, עזרת למקד ולהגדיר יכולות, רצונות ושאיפות.
כך יכולנו להגדיר את מהות התפקיד והארגון המתאימים ולבנות קורות חיים רלוונטיים.
עם התהליך חזרו הביטחון והאמונה ביכולת.
נירית, נטעת בי הרבה אופטימיות, אך עם זאת לא הסתרת לרגע קשים אפשריים. מתוך מחשבה עמוקה ורצינית, באה הנחישות וההחלטה, “ממשיכים בדרך בכל הכוח!”.
יום למחרת הגיע זימון מפתיע לראיון. נירית התקשרה ואמרה לי – “תבוא אלי עוד שעתיים, אני מפנה את הלו”ז!”.
הגעתי להכנה לראיון עבודה מאוד נרגש אך מוכן.
ואחריו היה ראיון נוסף. וגם אותו צלחתי.
מה רבה הייתה ההתרגשות והשמחה שלך כששמעת שהתקבלתי!
נפגשנו שוב, הפעם פגישת הכנה לכניסה לתפקיד חדש. היה, כמו תמיד, מרגש, מעניין ומאוד…אפקטיבי!
תוך שלושה שבועות, התפקיד שהוגדר בתחילה כקצר מועד הפך לזמני פחות, משמעותי ורחב יותר! ואני הולך כל בוקר עם חיוך ענק.
המשרה הנוכחית אולי זמנית אך התהליך שעברתי ועודני עובר הוא לגמרי קבוע ורק הולך ומתעצם ועל כך אני מודה לך מכל הלב!
ולכל אלה שקצת איבדו את הדרך…אני מרשה לעצמי להגיד עכשיו מתוך ניסיון מבוסס…שתמיד אפשר לקום ולעשות שינוי…

אומרים שמי שעוזר לעצמו, אפילו השמש, הירח והכוכבים עוזרים לו…
נירית, בשבילי בהחלט היית ואת עדיין כולם ביחד!

א.

והסיפור שלי:
כל כך הרבה מחפשי עבודה פגשתי כל חיי, אך חוסר ביטחון שכזה לא פגשתי.
חוסר ביטחון, שנבע משתי טראומה מעבודה קודמת. פעמיים. ועובדות אלו פגשו אדם עם נתונים אישיותים מדהימים. נתונים שאותי כבשו…
אם הייתי מעסיקה הייתי קולטת אותו, אך היה לי ברור שבלי מתווך הסיכוי שיעבור מעסיק פוטנציאלי נמוך מאוד.
הצעתי לו לבחון אופציות של עזרה נפשית, מרכזי תמיכה שמקשרים בין נפגעים נפשית למעסיקים. וכידוע, איני פסיכולוגית ואיני פסיכיאטרית…
והוא האמין שהוא מסוגל להתמודד עם הקושי של מציאת עבודה, והוא בוחר להמשיך את התהליך איתי.
חשפתי בפניו את הקשיים שעשוי להתקל בהם, הדרך הארוכה ועוד. הוא לא נבהל…ויצאנו לדרך.
רק החלטנו על יציאה לדרך וקיבלתי טלפון מחברה, שסיפרה לי על תפקיד פנוי אצלה בחברה.
סיפרתי לה עליו. אמרתי לה, בשיא הכנות והיושרה, שהייתי לוקחת אותו אלי אם הייתי מעסיקה. העזתי לבקש ממנה ראיון מכיל. ביקשתי שתנסה לראות אותו לעומק. וכך היה…
הוא התקבל למשרה זמנית וחלקית אך הם התאהבו בו. כולם. כל העובדים במחלקה.
הם החליטו להגדיל את היקף משרתו למשרה מלאה.
כעבור זמן נוסף החליטו להעסיק אותו במשרה קבועה!
הוא מרוצה והם מרוצים ממנו.
אני ממשיכה לקבל דיווחים מרגשים מחברה שלי וממנו, ומאושרת כל פעם מחדש…
מאושרת ומרוגשת..

לפעמים אדם צריך רק הזדמנות…
הלוואי ועוד מחפשי עבודה רבים יזכו להזדמנות…
אם אתם יודעים על משרה ספרו לי עליה. אולי אני מכירה מישהו מתאים. כידוע לכם, איני חברת השמה, והחיבור הוא בחינם ועם המון אהבה…

כולם ראויים לעבודה ראויה.
נירית

מאמרים הנקראים ביותר

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות