לפעמים תהליך של חיפוש עבודה לוקח מעט זמן, אך יותר ויותר מחפשי עבודה חווים תהליך של חיפוש עבודה ארוך.
נחישות, כלים נכונים, דרכים אפקטיביות בהן פועלים מבינים לעבודה ראויה. וכן, לפעמים זה לוקח יותר זמן משמצפים…ועל הדרך שלה היא סיפרה כדי לשתף אתכם שהנחישות משתלמת!

אחרי הלידה של ילדי השלישי החלטתי לקחת פסק זמן ,להתפטר מהעבודה ולהשקיע קצת במשפחה. אחרי שנים של עבודה מעניינת, מאתגרת ולא פחות תובענית החלטתי לעצור.
הייתי בטוחה שכשארצה לחפש עבודה זה לא יהיה מסובך, הניסיון והכישורים שלי יקלו עלי, תמיד שמעתי שהטובים מוצאים עבודה בקלות והאמנתי שזה יהיה נכון גם לגבי.
נהנתי עם הקטנצ’יק בבית, חתמתי אבטלה ובשלב מסוים החלטתי שמיציתי את הבית והתחלתי בחיפושים, נרשמתי לאתרים של מחפשי עבודה ושלחתי קו”ח, הפניות לא מיהרו להגיע. וגם שהגיעו, כבר בראיון הטלפוני נפסלתי ופסלתי בשל השכר שהוצע במסגרת המשרה.
היו מספר פעמים בהם כבר נכנסתי לתוך שלבי מיון ממושכים וארוכים ובסופם קיבלתי תשובה שלילית, זה היה קשה. ההמתנה לתשובה, אינספור שלבים, מינימום מיונים לנס”א. זה לא היה פשוט, חוויתי משברים ותסכולים.היה לי קשה למצוא כוחות להתחיל את הכל מהתחלה.

לאחר מספר חודשים החלטתי לחפש יועצי תעסוקה וכך הגעתי לנירית. נפגשנו לפגישה ארוכה ממוקדת ומקצועית ויצאתי עם תקווה וציפייה.
קורות החיים שלי תוקנו והתחלתי לנהל מעקב על שליחת קו”ח, הפעלתי קשרים ופניתי לאנשים, חברים ומכרים מן העבר בתקווה שיוכלו לעזור לי להגיע  לי לאדם הנכון בארגון הנכון. התוצאות מיהרו להגיע והטלפונים התחילו לזרום. זה מה שגרם לי להגיע לנירית לפגישה נוספת והפעם לטובת הכנה לראיון עבודה- אין לי ספק שזה היה הדובדבן שבקצפת, כמו שנירית הגדירה את זה “את תהפכי ממראוינת טובה מאד למרואיינת מצוינת” וכך היה.
בדרך היו עוד משברים, התחלתי תהליכים שהסתיימו מייד, כאלה שנמשכו חודשיים ובסופם קיבלתי תשובה שלילית. הביטחון העצמי שלי נפגע, אחרי כ”כ הרבה תשובות שליליות  התחלתי להאמין שאולי משהו אצלי לא בסדר, אני כנראה כבר לא מוכשרת כמו שחשבתי….מה שווה כל הניסיון שצברתי, ההערכה, ההצטיינויות, הכל כאילו לא היה. ..
במקביל גם התחיל לחץ כלכלי, להתרגל לחיות ממשכורת אחת ולנסות לראות איפה ובמה אפשר להצטצמצם…הלחץ ותחושת ההאכזבה השפיעו עלי גם בבית ויצרו מתח ועצבים מיותרים, הרגשתי שהכנסתי את המשפחה שלי לתסבוכת מיותרת, ובמקביל הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך ולתפקד כאמא במשרה מלאה, זה לא אני.
בן זוגי חשש כל הזמן שככל שעובר הזמן יהיה לי קשה לחזור לשוק העבודה, ולא פעם נגררנו לריבים וויכוחים על זה שהגיע הזמן להתפשר על תפקיד ו/או שכר העיקר לעבוד.
החלטתי להתפשר, הפעלתי קשרים אישיים והצלחתי להגיע לראיונות עבור משרות שאני over qualified  עבורן וגם זה לא צלח. ישבתי מול המראיין שלא הבין מה אני עושה שם, לא פעם הם אפילו אמרו לי את זה בקול רם, “מה בחורה מוכשרת עם ניסיון כמו שלך עושה פה…”
תקופת החיפוש ארכה שנה ושלושה חודשים, לא מזמן התחלתי לעבוד, נשארתי בתחום המקצועי, שלי, שודרגתי מבחינת תחום העיסוק ותנאי השכר, אני מועסקת בחברה מצוינת ובדיעבד מבינה שכנראה היה שווה לחכות ולא להתפשר.
אני חושבת שמה שעזר לי היה שבתוך תוכי האמנתי שאני שווה, התמיכה האישית מהמשפחה והחברים, שהאמינו בי ודאגו  לומר לי את זה, לעודד אותי להיות שם בשבילי.
אין לי ספק שכשבחרתי בנירית כשותפה שלי למסע בחרתי נכון, נירית היקרה, תודה על הליווי המקצועי, על העצות וההכוונה,על זה שבאמת צעדת איתי לאורך כל הדרך, גם אם אני נעלמתי, דאגת לבדוק מה קורה ולהתעדכן. גם אחרי שכבר קיבלתי תשובה חיובית, הצעת לעבור על החוזה, נתת את הפידבקים שלך  וידעת להתקשר ולשאול איך הולך. אני יודעת שאוכל לפנות אליך בכל שאלה גם בהמשך.

הטיפ שלי אליכם, לא להסס לבקש עזרה, חברים,קולגות,משפחה, השכנה ממול, אל תתביישו!
לפעמים שווה לשלם עבור עזרה מקצועית, ממקדת שנותנת ערך מוסף.
נסו לא להתייאש בדרך, כן זה לא פשוט להגיד את זה בדיעבד, אבל בסופו של יום זה מה שעזר לי, בתוך תוכי המשכתי להאמין בעצמי.

בהצלחה לכולם
ונירית תודה רבה!

ע. א.

מאמרים הנקראים ביותר

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות