"יש לי חלום…" – כך הוכרז בנאום בו העז אדם אחד להביא לידי ביטוי פומבי את רצונו בשינוי, אשר היה מנת חלקם של ציבור שלם של אנשים. בנאום הזה מתאר לותר קינג את המציאות עליה הוא חולם, אליה הוא שואף להגיע.
בלעדי החזון, לא יבוא השינוי המיוחל. על מנת ליצור שינוי כלשהו, עלינו קודם כל לראות בעיני רוחנו את המציאות אליה אנו שואפים; לדמיין את התמונה העתידית עד לפרטיה הקטנים – צבעים, ריחות, תחושות; איך נרגיש כאשר כבר נהיה "שם", במציאות הרצויה? מי נהיה שם? מה תהיה הזהות שלנו? מה יהיה בסביבה הפיזית של עולמנו הרצוי? אילו אנשים ילוו אותנו שם? כיצד ייפתח יומנו? וכיצד יימשך…..

כשפגשתי את נירית גלר הייתי בשיאה של קריירה שנייה מצליחה מאד, הכנסה נאה, נסיעות לחו"ל ועוד . נשמע טוב לא? החלום של בישול אוכל ביתי כמקצוע היה חזק בדמיון ומומש רק בהזדמנויות שארחתי בביתי חברים שוב ושוב.

האימון היה עבורי הזדמנות: לראות בצורה מבוקרת, אובייקטיבית, מפוכחת עד כמה שניתן האם אני יכולה באמת לממש חלום למציאות. בעזרת האימון השגתי את ההזדמנות, אבל גם את חווית הליווי האובייקטיבי והתמיכה שכמעט תמיד חסרו לי בעבר עם כל שינוי שעשיתי.

למדתי שאפשר לעשות עבודה נטו בלי פסיכולוגיה בגרוש. קיבלתי אישור על היכולת להאמין בעצמי ועל כך שעדיין אני יכולה להמציא את עצמי בצורה מחודשת…..

הייתי מוכנה נפשית לצאת לחופשה מהעבודה ולהתמקד באיך לממש את החלום. נפגשתי עם מבשלות/ים ביתיים, עבדתי איתם כדי להרגיש ועוד.

נירית החזיקה אותי חזק שלא לעשות דברים בלתי שקולים, בהיותי משפחה חד הורית לבת מקסימה , אך יחד עם זאת כוונה אותי ביד בטוחה ואמונה לבדוק איך ארגיש כשאגיע "לשם", לדמיין את התמונה, מי יהיה שותף בתהליך, ועוד הרבה שאלות שבאחריותי היה למצוא להם את התשובות. כל זה היה לפני שנה.

מאחר ולמדתי תזונה טיבעית ורפואית והתמחתי בבישול בריא, אני נמצאת בקשר עם נטורופטית המטפלת באנשים עם צורכי תזונה מיוחדים כדי לבנות להם תפריט מיוחד ולבשל להם.

אבל לא רק אוכל בריא, גם תפריטים לארוחות טעימות לארועים מתבשלים במטבח שלי לפי הזמנה. בר מצווה, ימי הולדת , אירועים קטנים עד 30 איש.

 היום אני מתמקצעת "במכללת השף" כדי לשפר את הידע והמיומנויות.

בעוד חודש אני נפרדת מהקריירה השנייה והולכת לקראת קריירה שלישית של מבשלת ביתית.

במבט לאחור , הליווי, התמיכה, שאלת השאלות הנכונות, חשיבה מחוץ לקופסא של נירית עזרו לי מאד להגיע לשלב הזה, ועל זה אני אומרת שוב -"המון תודה על הכל".

עדנה לאופר