אני מקבלת טלפונים מהורים דואגים. “הילד שלי לא מוצא עבודה” – הם מספרים לי.
לפעמים הורים יכולים לעזור ולפעמים לא. מתי אפשר לעזור ואיך? מדריך

אנחנו ההורים כל כך טורחים ודואגים לילדנו כל הזמן, וזה לא משנה בני כמה הם.
זה הופך למסובך הרבה יותר, כאשר הם הופכים להיות עצמאים וגדולים מספיק, כדי לקבל החלטות על עתידם, וזה הופך למסובך הרבה יותר, כאשר הם כבר ממש גדולים ובעלי משפחות, שכן לעיתים בסיטואציה הזו קטנה יותר היכולת שלנו להשפיע.
תחושת התסכול היא גדולה, לעיתים אף גדולה מאוד, ויש מה לעשות!

מתי זה עשוי לפגוש אתכם?

אחרי צבא– הילד שלכם מבולבל. כל חייו היה במסגרות, שהגדירו לו את הכללים. עכשיו, כשהוא צריך לחפש עבודה, הוא מעדיף לישון, או לא יודע איך בכלל מחפשים עבודה בעולם הזה של הגדולים. עד כה כל המסגרות הכילו אנשים בני גילו ועכשיו זה כבר סיפור אחר. מה זה קורות חיים? איך מתראיינים? מה בכלל יש לי לספר על עצמי? האם כדאי להסתפק בעבודה כמו מלצרות, סבלות, תחנת דלק או לאתגר את עצמו לעבודה שווה יותר ומתגמלת הרבה יותר? חלק מהשאלות לא נשאלות, חלק מופנות לחברים, שגם הם לא יודעים לענות על השאלות האלה, ולפעמים הבחירה האולטימטיבית היא לעשות את מה שהכי נוח ופשוט…

לימודים–  שלב נוסף הוא: בחירת מסלול של לימודים אקדמאים. מה לבחור? איך מחליטים? וזה הרי אמור להשפיע על כל הקריירה שלו בחיים. קשה.
פעמים רבות בוחרים בדומה למה שבחרו החברים או ההורים, או מה ששמעו שנדרש במשק, או לפי נטית הלב בלי קשר לצורך האמיתי בשוק העבודה. לא פעם קורה, שבדרך מגלים, שהלימודים לא מעניינים, כי התחום הוא לא זה שבאמת רוצים לעסוק בחיים, ואז עוזבים באמצע או חושבים לעזוב את התחום בסוף הלימודים אחרי שבוזבזו זמן וכסף רבים. אז מה לעשות? ללמוד שוב פעם משהו אחר? איך להסביר למעסיק שאתה מחפש עבודה בתחום שונה מזה שלמדת? איך להתמודד עם מצב שאין לך ניסיון וההשכלה אינה רלוונטית? איך זה יראה למעסיק פוטנציאלי?

עם תואר בלי עבודה– הילד שקד, למד, סיים ולפעמים אף בחריצות מיוחדת שכן עבד במקביל ואז מגיע הרגע המשמח של סיום הלימודים וקבלת התואר המיוחל. התחושה היא שעכשיו הוא רגע האמת לצאת לשוק העבודה. אין לו ניסיון. הוא מנסה למצוא עבודה ולא מצליח. מתייאש. מדוכא. כל כך טרח להגיע עד הלום ולרגע לא חשב שייעצר כאן. והוא נעצר. כולם רוצים רק עובדים עם ניסיון, אז איך אצליח- הוא שואל בייאוש את כולם? וכולם מלטפים אותו אז זה לא מה שיקדם אותו! הוא מתמודד עם עוד המון אקדמאיים ללא ניסיון והוא צריך לבלוט יותר מכולם. הוא לא יודע איך. מעט מאוד ראיונות עבודה, והתשובות השליליות מייאשות עוד יותר. איך לבלוט כשאין לי ניסיון?

עובד ומתוסכל – אנחנו ההורים סנסורים של הילד שלנו גם אם הם לא אומרים דבר, וגם אם כבר לא גרים איתנו ואפילו כשהם בעלי משפחה. ובכל זאת אנחנו חווים את התסכול מהעבודה שלו. הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות, פנימיות וחיצוניות כגון- תובענות של הארגון/ ממונה, יחס משפיל, תחושה של חוסר מיצוי, תחושה של ניצול ועוד. הם עובדים ומתוסכלים, ולא יודעים איך לצאת מהמעגל הזה שגורם להם לכל כך הרבה סבל ותסכול. כל יום שחולף מגביר את התסכול ולעיתים אף מוריד את הביטחון העצמי שלהם ביכולותיהם. לעיתים השיקולים הכלכליים או רצון בני הזוג ממסמר אותם למציאות הזו והם לא מעיזים לשנות את המצב למרות שעמוק בתוכם הם מבינים שהם חייבים. לפעמים זה החשש מכישלון נוסף, מחוסר אמונתם בעצמם ועוד. אז איך עוזרים במצב שכזה?

לא עובד ומתוסכל– הילד נמצא מחוץ למעגל העבודה משום שהחליט לעזוב או כי פוטר. הוא מחפש עבודה ולא מוצא, או שלא ממש יודע איך לחפש ואם נכון להמשיך לחפש באותו תחום בו עבד עד כה. אולי ההתלבטות היא אם לשנות כוון תעסוקתי, שיתאים יותר לצרכיו/ נטיותיו/ יכולותיו. ככל שהזמן בבית מתארך התסכול גובר והביטחון העצמי יורד. ברוב המקרים, חווים את התסכול שלו דווקא היקרים שקרובים אליו. לפעמים זה נראה כמו מערבולת ששואבת למטה ולמטה ואין את הכוחות להתנגד לכוחות האלה. וכמעט ונגמרה הסבלנות להקשיב לעצות של אחרים…

איך אפשר לעזור לילד שלכם?

אל תחסכו במילים וספרו לו שבעיניכם הוא תמיד אהוב ומוערך, ואתם מאמינים, שהוא יכול ומסוגל לשנות את מציאות חייו התעסוקתית, ושתשמחו לעזור לו לבצע שינוי.
אספו עבורו מידע, שיעזור לו להבין, שאת הרגשות שהוא מרגיש/ מחשבות שהוא חושב/ דברים שהוא חווה חוו גם אחרים, ויש בזה סוג של נחמה.
אספו מידע של סיפורים של מקרים דומים, שאנשים הצליחו למרות הקושי לעשות שינוי, ואולי זה יגרום לו להאמין, שגם הוא יכול לשנות את מצבו.
עשו בשבילו חיפוש ובדקו מיהו בעל מקצוע שאתם מאמינים כי יוכל לעזור לו. בדקו המלצות של אנשים, שנעזרו באותו בעל מקצוע. הציעו לו להתרשם מהאתר, מהכתבות, מהתכנים של אותו בעל מקצוע.
אספו למענו כל מידע, שאתם יכולים לאסוף והגישו לו את כל אלה.
אחרי כל זה – הניחו לו להפנים את המידע, אפשרו לו לרצות לפנות לעזרה, או להבין שאפשר לצאת מהמעגל בו הוא שרוי, ושזה עכשיו תלוי בו.
תשאלו אותו כעבור זמן מה אם הוא קרא/ התרשם מהמידע שקיבל/ החליט לפעול בנושא, אך אל תציקו כי כך רק תרחיקו אותו מכם.
אל תשכחו, שקשה לו עם מציאות חייו, וחשוב שאתם לא תהוו קושי נוסף בחייו.
זכרו את המשפט החכם שאומר, שאפשר להוביל את הסוס אל השוקת אך אי אפשר להכריח אותו לשתות.

נירית גלר  ג’מילי (MA)- יעוץ מקצועי במציאת עבודה
מחברת הספר- המדריך המלא לבחירה ומציאת עבודה