מטלות לא ראויות הפכו כחלק מתהליך המיון בחברות רבות.
יותר ויותר חברות בוחרות לתת מטלות למועמדים כחלק מתהליך המיון.

אין ספק שמטלה אחת עשויה להעיד יותר מכל מה שנאסף בראיון עבודה, במבחנים או באמצעות מידע ממליצים אך ישנן מטלות ראויות וישנן מטלות שאינן ראויות.
מטרת המאמר היא לעשות הבחנה מהי מטלה ראויה ומהי מטלה שאינה ראויה למחפשי עבודה ומגייסים:
למועמדים – על מנת לעזור לבחור בצורה מושכלת האם להיעתר לאתגר או לוותר עליו.
למגייסים – לבחון האם תהליכי המיון ראויים ומכבדים את המועמדים ואת החברה שלכם.

הבהרה שחשוב להבהיר בתחילת המאמר – מטלות עליהן אני כותבת הינן מטלות שניתנות למועמדים כחלק מתהליך המיון על חשבון זמנם ומרצם וללא שום תמורה בעבור ביצוע המטלות.

קריטריונים לבחינת המטלות

היקף המטלה
מטלה ראויה היא מטלה שדורשת היקף של כשעתיים – שלוש.
קיים שוני בהיקפי המטלות הניתנות למועמדים. חלק מהמטלות דורשות השקעה של מספר שעות בודדות ועד למטלות שדורשות ימים רבים לביצוע המטלה בצורה יסודית.

השלב הנכון למתן המטלה בתהליך המיון
מטלה ראויה הינה מטלה שניתנת למועמדים סופיים בלבד על מנת לבחון דברים נוספים שקשה להסיק על סמך ראיונות, ממליצים או מבחנים.
ישנן חברות שנותנות את המטלה כשלב מיון ראשוני, עוד בטרם פגשו את המועמד ובטרם הסבירו לו על התפקיד והתנאים.
ישנן גם חברות שנותנות את המטלה לאחר ראיון טלפוני או ראיון פרונטלי.
לעומתן יש חברות שנותנות את המטלות רק למועמדים הסופיים (שניים – שלוש לכל היותר).

מטרת המטלה
מטלה ראויה בוחנת ידע, כישורים, מיומנויות ויכולות והחברה אינה יכולה לעשות שימוש בתוצרים.
בעזרת המטלות ניתן לבחון ידע, כישורים, יכולות ומיומנויות.
לעיתים המטלות הינן הדרך היחידה לבחון את כל אלה ולכן אני מבינה את הצורך במתן מטלות.
עם זאת, ישנן חברות שהלכו רחוק מידי. רחוק עד למקום לא מוסרי בעליל, כגון: בנית תוכניות עבודה, בחינת שווקים, מתן מידע על מתחרים ועוד ועוד.
לצערי, שמעתי על כל כך הרבה מטלות שעשו בהם שימוש.
מיותר לציין שקשה מאוד להוכיח.
את המידע קיבלתי מעובדי החברות שניצלו מועמדים, שבחרו לספר לי וביקשו לא להיחשף.
מידע רב שהתקבל (ומתקבל) באמצעות מטלות שווה כסף רב, כסף שנחסך על ידי שימוש במטלות למועמדים, תוך ניצול נבזה של רצונם העז להתקבל לעבודה.

אני לגמרי מודעת לרצון העז למצוא עבודה ולהתקבל לחברה המציעה את המטלה.
לפני ביצוע המטלות רבים מוכנים לבזבז את זמנם על מנת לחשוף את הידע/ המיומנויות/ היכולות שלהם על מנת להתקבל לתפקיד נכסף בחברה מעניינת.
לאחר ביצוע המטלות, רבים מאוד העידו שכגודל ההשקעה שהשקיעו כך גודל האכזבה והתסכול שחוו כשקיבלו תשובה שלילית.
אני לגמרי מבינה את רצון החברות לקבל מידע נוסף על המועמדים, מידע שיכול להיות קריטי לביצוע תפקיד ולעיתים יכול להתקבל באמצעות מטלות בלבד.
כאמור, יש מטלות ויש מטלות, וחשוב שיהיה ברור מהי מטלה ראויה לביצוע ומהי מטלה לא ראויה.

מטלה ראויה הינה:
מטלה שאורכת כשעתיים – שלוש.
מטלה שניתנת למועמדים סופיים בלבד.
מטלה שלא ניתן לעשות שימוש בתוצריה.

ירצו את הידע שלכם – שישלמו!
ירצו שתעשו עבורם עבודה ארוכת ימים– שיציעו תשלום ותבחנו אם מתאים לכם.
יש גבול לניצול רצונכם להתקבל לעבודה.

אחרון לפני סיום, חברות רבות מבינות את משמעות מיתוגן בעולם העבודה. חברות הממותגות גבוה זוכות ליציבות של העובדים, לפניות של המועמדים המוכשרים ביותר, לתחלופה נמוכה של כח האדם ולחסכון משמעותי של עלויות הגיוס, הקליטה וההכשרה.
מטלות לא ראויות פוגעות בצורה קשה במוניטין ובמיתוג המעסיק.
כדאי לחברות להמנע ממתן מטלות שאינן ראויות.

לסיכום
חשוב לזכור שיש מטלות ראויות ומטלות לא ראויות.
אני יודעת שלמרות המידע הזה מועמדים רבים בוחרים לעשות מטלות לא ראויות על מנת לא להפסיד הזדמנויות תעסוקתיות.
אני יודעת שחלקם מרגישים מנוצלים כאשר לאחר מטלה שהשקיעו בה רבות הם מקבלים תשובה שלילית, לעיתים בלי הסבר ולעיתים אף לא זוכים לתשובה כלל.
כולי תקווה שהשינוי יגיע ממשאבי אנוש שיקפידו על תהליכי מיון ראויים ומכבדים: מכבדים את המועמדים ומכבדים את החברה שלהם.
מי יתן ושוק העבודה יהיה הגון ומכבד יותר

נירית גלר ג’מילי – יועצת למציאת עבודה ודוברת לא רשמית של מחפשי עבודה

מאמרים הנקראים ביותר

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות