חיפוש עבודה זו עבודה קשה. כשחירשים וכבדי שמיעה מחפשים עבודה זה קשה הרבה יותר. מדריך למגייסים.

הם שואלים את עצמם – האם נכון לציין את מוגבלותם בקורות חיים? שכן, ברור להם שמעסיקים עשויים לפסול אותם בגין זה. ונניח שאינם רושמים זאת אזי הדבר הבא איתו הם צריכים להתמודד הוא הטלפון מהמעסיק. איך יענו? הרי אינם שומעים….
וזו רק טיפה בים הסוגיות המייחדות אנשים המוגבלים בשמיעתם.

אנשים חירשים וכבדי שמיעה יכולים להיות מועמדים נהדרים בעלי השכלה נדרשת, ניסיון, אך משהו מעיב על כל אלה. הם אינם שומעים, ומעסיקים רבים אינם יודעים להכיל את המוגבלות בשמיעה שלהם.
הם כבר יודעים כיצד להתמודד עם המוגבלות שלהם בשמיעה, יש להם את כל האמצעים לכך, אך למעסיקים רבים אין את הרצון להכיל את החרשות וכך רבים מהם מפסידים עובדים מיוחדים.

בזכות המוגבלות שלהם הם עובדים אשר מוקירים תודה, מלאי מוטיבציה להוכיח שהם מסוגלים, נאמנים, מתמידים בעבודתם, ואלו רק חלק מהתכונות הנהדרות המייחדות את השייכים לקטגוריה זו.

הם לא זקוקים לרחמים וחמלה, הם זקוקים להזדמנות התעסוקתית והם יוכיחו שהם ראויים.

דמיינו ישיבת צוות, אשר כוללת אנשים חירשים/ כבדי שמיעה. המגבלות שלהם היא שאינם יכולים לשמוע שכולם מדברים ביחד (שיח ישראלי אופייני). כך שהצוות נאלץ לדבר בצורה תרבותית: להקשיב אחד לשני, בלי לקטוע, בלי לדבר ביחד…זו לא אוטופיה. זה חייב להיות כך, כאשר יש חירש או כבד שמיעה.

יעל קקון, מנהלת "המכון לקידום החירש בישראל" נותנת מידע נוסף:

• ישנם אנשים חירשים/ כבדי שמיעה שהינם רואי חשבון, רופאים, עורכי דין, מתכנתים, גרפיקאים, מורים, ובעצם זו רק חלק מהרשימה של התפקידים שהם למדו והוכשרו לעסוק בהם.
• 78% מאוכלוסיית האנשים החירשים וכבדי השמיעה מועסקים! אך מעל 90% מועסקים בתת תעסוקה (בעבודות פחותות בהרבה מכישוריהם ומהשכלתם) ובעבודות המוגדרות "צווארון כחול".
• סקר שנערך במכון לקידום החירש מצא, כי ככל רמת ההשכלה גבוהה, כך עולה אחוז המועסקים בעבודות שאינן הולמות את כישוריהם והשכלתם.
• רובם הגדול בעלי מיומנות מפותחת ללמוד בכוחות עצמם (אוטודידקטים), מיומנות זו פותחה על מנת לגשר על פער בינם לבין אנשים שומעים.
• רובם הגדול מוערכים מאוד בעבודתם, נאמנים מאוד ויציבים בה.

מחקרים רבים בארצות הברית מוכיחים, שארגונים המכילים גיוון אנושי רחב מצליחים יותר. לכולנו יש אפשרות לעזור לייצר עולם תעסוקתי טוב יותר, כזה שיכיל את כל סוגי העובדים, גם אנשים עם מוגבלויות.

החיים של עובד חירש או כבד שמיעה בארגון, שמעסיק עובדים שומעים, אינם קלים אך הם מוכנים לאתגר הזה, ועם קצת התחשבות המעסיק יצא נשכר.

זה נכון, שחוק לשוויון הזדמנויות בתעסוקה דורש שלא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, אך קשה להוכיח אפליה ולאכוף חוק זה.
לטובת העניין , בספטמבר 2014 נחתם צו הרחבה בין המדינה, להסתדרות וללשכת התיאום של אירגוני המעסיקים, המחייב ש 3% מהעובדים בכל חברה, שיש בה יותר מ 100 עובדים, יהיו אנשים עם מוגבלויות.
לליב, בלוגרית מופלאה, קראה את הכתבה הזו והחליטה לכתוב גם. הפעם מנקודת מבטה שלה, מקשיים שיש לה עם השמיעה. מצורף הבלוג של לליב: "לא שמעתי"

אם אתם מעסיקים, או תהפכו מחר למעסיקים, אנא, היו קשובים, מכילים, רגישים ואנושיים יותר.
רק כך נהפוך את שוק העבודה לטוב יותר. למען כולנו.

נירית גלר ג'מילי (MA ) – יועצת למציאת עבודה ובניית קריירה
מחברת הספר "המדריך המלא לבחירה ומציאת עבודה, השתלבות נכונה ובניית קריירה"