הוא לא אנס.
הוא לא נישק.
הוא לא חיבק בכוח.
אך הוא ניצל כל הזדמנות להתחכך. לגעת ברגליה. לגעת בה "כאילו" במקרה, בצורה "כאילו לא מורגשת". אך היא הרגישה כל התקרבות. נחנקה מכל התקרבות. ניסתה להתרחק כמה שיכלה… ולבסוף בחרה לחפש עבודה אחרת.

היא יודעת שיש לה אפשרות לפעול נגדו, הרי המחוקק דאג להגן מפני הטרדה מינית בעבודה.
אך המחיר של פעולה שכזו היא לא רק נגדו אלא גם נגדה. ואת המחיר הזה היא לא מוכנה לשלם.
והאמת היא, שאני מבינה אותה.
מבינה אותה אך מבינה גם את המשמעות של החלטתה: המשמעות היא, שתגיע מישהי אחרת אחריה. וכנראה, שגם את העובדת החדשה יטריד אותו מנהל.
בדרך כלל מדובר במטרידים סדרתיים. כאלה, שהסיפורים שמלאו עיתונים וריסקו אנשים בכירים אחרים, לא באמת מפחידים אותם.
אולי הם חושבים שאף אחת לא תתלונן כנגדם.
הם פועלים ב"קטנה".
"קטנה" כזו, שהם מאמינים שלא תזיק להם.
הם מאמינים שהם חסינים. בטח מול עוזרת אישית "קטנה"…

לא יכולה לשכוח סיפור קצת אחר. אך גם בו הכוכב הראשי הוא בכיר מטרידן.
הסיפור היה של לקוחה אחרת שלי, שכהנה בתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש, שבנוסף לתפקידה היתה הממונה על הטרדות מיניות בארגון.
שנים רבות עבדה בארגון. צמחה בו. נהנתה לעבוד בו. והכימיה עם המנכ"ל היתה מעולה. עד שהמנכ"ל התחלף, והגיע מנכ"ל חדש מהסוג המטריד.
לא, הוא לא הטריד אותה. הוא הטריד את המזכירות שלו. והן הגיעו אליה ושיתפו אותה בסיפורן.
היא נאלצה לפנות אליו, לאיים עליו שתדווח אם לא יפסיד לאלתר.
ומאותו רגע החלה מסכת התעללות מסוג אחר. הוא הפך את עבודתה לבלתי נסבלת בכל דרך שעמדה לרשותו, ולרשותו עמדו דרכים רבות.
שנה היא שרדה תחתיו. בכל זאת, היה לה תפקיד מרתק בארגון נחשק. והוא היה הנקודה השחורה היחידה.
נקודה שהפכה לחור ענק ושחור אליו נשאבה והתרסקה.
בצער רב החליטה לוותר על התפקיד והארגון. ועזבה.

שני סיפורים שונים על הטרדה מינית בעבודה עם כוכב דומה- ממונה בכיר ומטריד.
שני סיפורים עם עובדות שבחרו להתמודד בדרך של נטישה.
הן עזבו, אך אותם ממונים מטרידים נשארו. נשארו, ויתכן מאוד שהם מטרידים עובדות אחרות…
המחיר של מלחמה נגד ממונים שכאלה הוא מחיר גדול מאוד. מחיר שרוב הנשים מעדיפות לוותר עליו ולברוח רחוק. כמה שיותר רחוק מאותם מטרידים. ולפתוח דף חדש במקום אחר עם ממונים הגונים.

אז נכון שיש "ממונה להטרדות מיניות" בכל ארגון. ונכון שהמערכת המשפטית הצליחה לעשות צדק אל מול כמה מטרידים מאוד בכירים. ובכל זאת משהו שם חסר. והעובדות מדברות בעד עצמן…
אולי החקיקה צריכה להיות שונה.
אולי האכיפה צריכה להיות שונה.
לא יודעת מה צריך להיות שונה, אך ברור לי שזה צריך להיות שונה.
אולי לכם יש רעיונות…
והלוואי שמחוללי השינוי, מחוקקי החוקים וקובעי הנהלים יקראו את מילותיי, ויפעלו לשנות את מה שדורש שינוי.
כי כולם ראויים לעבודה ראויה.
ובוסים מטרידים ראויים להיכחד מהעולם.