בן 61 הוא התקבל למשרת חייו, אך זו לא הסיבה שסיפור הזה הוא יחיד ומיוחד, שכן לעולם לא אשכח את שיחת הטלפון שלי איתו, שכך היתה:
הוא ביקש להגיע להכנה לראיון עבודה, אך הוסיף שהוא יודע שהוא טוב מאוד בראיונות עבודה.
והמשיך בזה, שזה יהיה לגמרי בסדר אם רק אאשר לו שהוא טוב מאוד, וזו גם אופציה שהוא לוקח בחשבון. דהיינו, שלא יקבל דבר מההכנה הזו.
הוא אכן היה טוב מאוד אך ההכנה הפכה אותו למצוין.
אין לי ספק שמולו עמדו מועמדים טובים מאוד.
אך הוא היה מצויין. והתקבל למשרה הנכספת.
על כל זה כתב במכתב הבא:

שלום נירית,

היום בן 61, מצאתי עבודה הולמת וראויה לאחר חיפושים אינטנסיביים, חלק נכבד שייך לך.

במשך 31 שנה אחרונות רכשתי בכל עשור תואר בתחום הכלכלי והפיננסי עבדתי בשני מקומות עבודה עיקריים. בשני המקומות האלה התקדמתי בפירמידה עד שהגעתי בשניהם לרמה של מנהל כספים. במשך התקופה הנ"ל רכשתי ניסיון, מעמד, ובכל תחום שעסקתי רכשתי הערכה מצד ההנהלה, העובדים והאנשים איתם עבדתי.
בשנת 2010 החברה בה עבדתי, נכנסה להקפאת תהליכים, ולאחר מכן קרסה. נאלצתי כמו שאר העובדים לצאת לשוק החופשי.
כך מצאתי את עצמי בשנת 2010 קרוב לגיל 60 מחפש עבודה במקום חדש.

כל פניה או מקום ששלחתי קורות חיים , לא נעניתי ,כאשר נעניתי זה היה בשלילה, או בגלל הגיל או בגלל הקשיים, שאליהם נקלעה החברה האחרונה בה הועסקתי וכתם זה דבק בי.
לאורך כל התקופה האמנתי בעצמי – ביכולותיי, כישוריי, ניסיוני והידע הרב אותם רכשתי לאורך שנים, האמנתי שכל אלה עשויים לקדם אותי במציאת עבודה.
במשך השנתיים האחרונות התקבלתי לשני מקומות עבודה, אך הרגשתי שאני לא ממצה בהם את כל מה שיש לי להציע, לאורך כל התקופה  המשכתי בחיפושיי אחרי משרה ראויה והולמת.

התייחסתי לחיפוש עבודה כאל עבודה לכל דבר ועניין :
פניתי לחברים, למכרים, לאנשים שעימם קיימתי בעבר קשרי עבודה, והרחבתי את מעגל החיפוש, בכל אירוע ובכל מפגש חברתי שבו נכחתי.  שיווקתי את עצמי מולם, ניסיתי באמצעותם להגיע לאנשים נוספים, מקומות עבודה שלא חשבתי עליהם ומהם שמעתי גם על משרות אפשריות.
אספתי את כל המידע ובאמצעותו הגעתי לאנשים שהם חברים ומכרים של אותם אנשים, נחשפתי לעוד ועוד מידע, שאפשר לי לייצר פניות יזומות, ולהגיע להזדמנויות תעסוקתיות נוספות.
במקביל סרקתי עיתונים, ואיתרתי חברות שנראו לי מעניינות ופניתי אליהם באופן יזום.
על כל התהליך הזה הקפדתי לעשות מעקב שוטף, והצלחתי להגיע להזדמנויות תעסוקתיות ובכל זאת לא מצאתי את המשרה ההולמת והראויה והמשכתי במאמציי.

במהלך ספטמבר 2013 נחשפתי למשרה של מנהל כספים, בדיקה קצרה גרמה לי להבין, שזו משרה שעשויה להיות ראויה והולמת.
היום אני יודע כי למשרה זו הגישו מועמדות 400 אנשים, מתוכם נבחרו 100 לראיון עבודה במכון אבחון. המספר הצטמצם לעשרים איש שנשלחו למבחנים במכון אבחון ורק שמונה הגיעו לשלב בו הם נבדקים מול ועדת איתור-קבלה, ואני בניהם.
ההגעה לנקודה הזו חיזקה בי את התחושה ביכולותיי, אך רציתי לוודא שהכלים אשר ברשותי אכן טובים לפני הגעתי לוועדת הקבלה, ולרגע לא שכחתי שאני בן 61!

החלטתי לעשות עוד יותר ממה שעשיתי עד כה, וחיפשתי גורם מקצועי.
למרות שידעתי שאני טוב, היה לי חשוב לקבל משוב מגורם מקצועי שיאשר לי שאני באמת טוב, ואולי אף כזה שיעזור לי להיות טוב מאוד, וכך הגעתי אליך, תוך כדי סריקה באינטרנט.

בפגישה איתך קיבלתי כמה דברים חשובים:

• שינית את אופן ההצגה שלי, שחשבתי שהוא טוב אך הוא הפך לטוב מאוד.
• למדתי להציג את הדברים החשובים גם אם עדיין לא נשאלו.
• הביטחון שלי התחזק כי הרגשתי שעכשיו אני יכול להציג את עצמי טוב יותר.

אני מזכיר לך כי היו לנו מעט ויכוחים , אבל את לא ויתרתי לי, בפגישה התווכחנו על אופן ההצגה,  ולבסוף הצלחת לשכנע אותי שכך צריך להציג את עצמי. בדיעבד אני יודע שזו באמת הייתה הצגה נכונה יותר.

המשך סיפורי : הדרך התארכה לה, שכן ועדת האיתור בחרה שניים, ואני ביניהם. שוב עמדתי לוועדה, ונבחרתי : הועדה בחרה בי לתפקיד מנהל הכספים בארגון.

התובנות שיצאתי מהם:

• בכל תהליך של חיפוש עבודה, לא משנה הגיל, אתה צריך להאמין בעצמך – ביכולת, בידע ובניסיון שלך.
• חשוב להשקיע מאמצים רבים ועבודה קשה כדי למצוא עבודה ראויה והולמת.
• אני מאמין כי חובה להיעזר בגורמים חיצוניים עתירי ניסיון בתחום על מנת להגיע הכי טוב שאפשר כדי למצוא עבודה ראויה.

במקרה שלי, אמנם עשיתי כברת דרך ראשונית בעצמי אך את החלק האחרון נעזרתי בך, והוא כאמור היה החלק המשמעותי ביותר ועל כך אני מודה לך.

נשיקה גדולה

אני